אזור: רמת הנדיב, הכרמל.
מתאים לגילאי: 7 ומעלה.
משך זמן המסלול: 3.5 שעות.
נקודת התחלה: בכיכר השבילים של רמת הנדיב. מחנות המידע של הגנים הולכים בשביל ישר עם גב לגנים. חוצים את החנייה וממשיכים בשביל עד לכיכר סביב עמוד שבשבת כחול שסביבו יוצאים שבילי ההליכה בשטחי הטבע של רמת הנדיב.
איך מגיעים: נוסעים לגני הנדיב. – נוסעים בכביש 652 הכביש בין זכרון יעקב לבנימינה. בכיכר של דור אלון זכרון פונים לגני הנדיב (יש שלט חום בכביש) פונים לגנים. נוסעים עד לגנים לחנייה.
נקודת סיום: המסלול מעגלי, מתחיל ומסתיים באותו מקום.
חנייה מסודרת: כן יש במקום. היא בתשלום – 25 ₪ לרכב. יש הנחות כדאי לבדוק באתר של גני הנדיב.
כניסה בתשלום: הכניסה חינם. החנייה בתשלום.
שירותים ומילוי מים: יש ליד החנות מידע בגני הנדיב.
סימון בצבע: אדום. שביל ישראל חופף בחלקו.
נקודות תורפה במסלול: הסימון האדום בחלקו הראשון של המסלול קצת חסר ולכן עלול לבלבל. ויש לשים לב.
מהלך המסלול:
המלצה חמה שלנו – להתחיל את המסלול בסיור בגני הנדיב עצמם, זאת למרות שהמסלול עצמו לא כולל את הכניסה לגנים. אך אם אין זמן או שאתם לא מעוניינים להתחיל את הסיור שלכם בגנים עצמם. לכו מהחנייה לכיכר ראשית השבילים.
אם נכנסים לגנים – מהחנייה ללכת לשער הכניסה הראשי לגנים ולהיכנס.
הגנים הם גני זיכרון סביב אחוזת הקבר של הברון בנימין אדמונד והברונית עדה עדלאידה רוטשילד ז"ל. הברון סייע רבות להתיישבות הציונית בא"י. הוא השקיע מליוני לירות שטרלינג, רכש בא"י כחצי מליון דונם של אדמה וסייע לכ-44 נקודות ישוב.
בגנים מומלץ לעשות סיבוב מעגלי – גן הריחות, התצפית לכיוון השומרון, גן הריחות, אחוזת הקבר, גן המפלים ולצאת.
מהשער הראשי נלך ישר לכיכר ראשית השבילים.
מכיכר ראשית השבילים פונים לשביל האדום הימני. (האדום הישר זה השביל חזרה, אז שימו לב לא להתבלבל. במקרה והתבלבלתם תעשו את המסלול פשוט הפוך הכל טוב).
נלך בתוך החורש בין העצים והאבנים, במרבית העונות ישנה בדרך פריחה מגוונת של פרחים שונים והשיא הוא בחודשי האביב, אז ניתן למצוא כאן עשרות מיני פרחים יפיפיים. לאט לאט המסלול מטפס קלות לחורבת עקב- גולת הכותרת של המסלול הכולל אתר עתיקות מרהיב ונוף עוצר נשימה. במקום תצפית מדהימה שרואים ממנה את מישור חוף הכרמל , את הים כמובן ומדרום ניתן לראות עד ארובות תחנת החשמל בחדרה. במקום ישנם שולחנות פיקניק לטובת המטיילים.
חורבת עקב- ח'ירבת מנצור אל עקב היא בית אחוזה שפעלה בשני תקופות שונות.
בשלב הראשון – בימי הבית השני, החל מאמצע המאה הראשונה לספירה ועד הרבע הראשון של המאה השנייה לספירה, המקום בנוי כעין עיר קטנה, מוקפת חומה ושטחה הכולל של בית האחוזה מגיע ל-2800 מ"ר.
משער הכניסה בקיר החומה המזרחי, נכנסים אל החצר המרווחת, מוקפת מבנים שונים: אגפי מגורים, מחסנים, מגדל ומתקנים חקלאיים- גורן, גת ובית בד- המעידים על האופי החקלאי של ההתיישבות במקום. אספקת המים התבססה ככל הנראה על בורות לאגירת מי גשמים. בשטח האתר נמצאים שני בורות מים חצובים. נמצאו שני מתקני רחצה חצובים בסלע האם באגף המגורים. אמבט רחצה קטן ומקווה טהרה. מקווה הטהרה הוא אלמנט האופייני רק לישובים יהודיים. זהו מתקן טבילה מדורג, עם תעלת כניסה למים. בנוסף ממזרח לחצר נמצא אגף של אורוות – לבע"ח ולכלים החקלאים.
בשלב השני – מהמאה החמישית לספירה (התקופה הביזנטית) ועד המאה השביעית. הוקמה הווילה ששטחה היה 528 מ"ר.
מבית האחוזה וחורבת עקב נחזור במסלול האדום ושביל ישראל דרך העצים והצומח עד לכיכר השבילים הראשית של הגנים.