המלצת מסלול: שוויצריה הקטנה מעגלי
אזור: הר הכרמל
מתאים לגילאי: 6 ומעלה – דורש טיפוס על סלעים.
משך זמן המסלול: כשעה וחצי
נקודת התחלה: חניון יום שוויצריה הקטנה. מרחבת החנייה הגדולה יוצא סימון אדום ואיתו נתחיל ללכת במגמת ירידה שיורד למטה.
איך מגיעים: נוסעים על כביש 672 – החוצה את רכס הכרמל. למגיעים מחיפה – עוברים את האוניברסיטה ונוסעים לכיוון צומת דמון – לאחר 350 מ' פנו ימינה לכיוון פארק הכרמל. למגיעים מצומת דמון סעו לכיוון חיפה והאוניברסיטה – לאחר 3.2 ק"מ פנו שמאלה לכיוון פארק הכרמל. לאחר הפניה לפארק הכרמל, פונים מיד שמאלה לכיוון חניוני היום – שוויצריה הקטנה, הצוק והחי בר. לאחר כ-100 מ' פונים שוב שמאלה לכיוון חניוני היום – שוויצריה הקטנה, הצוק והמבצר האחרון. לאחר 1.2 ק"מ נפנה ימינה לחניון יום שוויצריה הקטנה. לאחר 480 מ' נגיע לחניון.
נקודת סיום: המסלול מעגלי, מתחיל ומסתיים באותו המקום.
חנייה מסודרת: כן יש במקום רחבת חנייה רחבה.
שירותים ומילוי מים: יש בחניון.
סימון המסלול בצבע: אדום, ואז ירוק.
נקודת תורפה במסלול: פניה והחלפת סימון שביל. לשים לב לא להתבלבל – ולפנות מהסימון האדום לירוק.
מהלך המסלול:
"ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל." [ההר הירוק תמיד, מילים: יורם טהרלב]
המסלול שלנו הוא בלב ההר הירוק תמיד, בליבו של הר הכרמל ופארק הכרמל.
המסלול יוצא מהחניון בשביל מסומן אדום שמתחיל בירידה נוחה, בין עצים ירוקים, עם קצת אבנים במסלול. לאחר כשליש מסלול הנוף נפתח מצד ימין ואפשר לראות את כל יערות הכרמל פרוסים לפנינו.
לאחר שנהנה מהנוף הירוק נמשיך במסלול עד שנגיע לצומת שבילים אדום ירוק. אם נמשיך מעט באדום נגיע לשער האבן היפיפה בנחל כלח ומשם נחזור לצומת השבילים. נפרד מהשביל האדום שממשיך לבית אורן ונפנה לשביל הירוק שבסוף יחזיר אותנו לחניון בו התחלנו. נקודת פנייה זאת היא גם נקודת אמצע המסלול. זאת הזדמנות טובה לשבת, לשתות ולנשנש משהו קל אם תרצו.
לאחר הפנייה לשביל הירוק אנחנו עוברים לחצי השני של המסלול שלנו. זהו החצי שקצת יותר מאתגר ודורש קצת טיפוס. אבל זהו אתגר שגם מאוד כיפי לאלו שאוהבים. לאט לאט בזהירות כמובן נטפס עם הסימון הירוק והדרך שרבים הלכו לפנינו – על הסלעים והענפים. בין לבין תהנו מהצל האיכותי והטוב שהחורש הים תיכוני בכרמל נותן לנו.
לאחר שנטפס כשני שליש מהעלייה, נפגוש פניה לשביל שמסומן – לבן, שקוף, לבן – שביל שמסומן כך ללא צבע בין שני הפסים הלבנים כמו כל שביל רגיל, בא לסמן לנו נקודת עניין. זהו שביל ללא מוצא בסוף שהולך לראות נקודת עניין ואז חוזר לשביל הרגיל. השביל השקוף כאן יוליך אותנו לצניר. [יש שם גם שילוט לצניר מטעם הרט"ג במידה ולא נפל..].
לאחר הליכה קצרה בשביל השקוף – נגיע לנקודת העניין "הצניר". הר הכרמל שלנו מכונה "הר אלף הצנירים" מאחר ותופעת הצנירים נפוצה כ"כ בכרמל. והצניר הפך להיות אחד מסמלי הכרמל. הצנירים נוצרים באמצעות תהליכי המסה והתבלות של סלעים במשך שנים רבות. ישנו ויכוח מה גורם לשחיקה זו, מי נחלים גועשים? גלים מתנפצים של ים קדום? הדעות עדיין חלוקות. משמעות השם – "צניר" מרמזת על כך שצניר פשוט נראה כמו צינור.
לאחר שנטפס על הצניר, כמובן לא נשכח לצלם ולהצטלם אולי אפילו נשב שם להפסקה קלה בנוף המטורף. [זהירות לא להחליק וליפול למטה!] נחזור בשביל השקוף חזרה לשביל הירוק. ונמשיך עם השביל הירוק בטיפוס קל כלפי מעלה. לאחר כמה דקות השביל הירוק לוקח פניה שמאלה ויביא אותנו חזרה לחניון יום שווצריה הקטנה. חזרה לאיפה שהתחלנו את המסלול.